מכתב חיזוק מהרבי מליובאוויטש, להחליף את המבט על החיים:
לאחר הפסקה ארוכה שמחתי לקבל את מכתבה, למרות שאינני מרוצה מתוכנו.
בשל מה שאני רואה – שהיא דואגת אודות בריאות ילדיה, ומסיימת את מכתבה בשאלה: "מה ביכולתי לעשות חוץ מלבכות ולקונן"?
ראשית יש להפסיק לבכות (וכדומה), כדרישתו רבת הפעמים של כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר בשם גדולי ישראל מהדורות הקודמים, שצריך להיות ״עבדו את ה׳ בשמחה״.
ומבואר בזהר הקדוש, שכאשר שמחים וחזקים בבטחון, הרי זה גם גורם לכך שנותנים מלמעלה יותר ויותר ענינים להיות שמחים ומרוצים מהם, הן בנוגע לעצמה והן בנוגע לכל המשפחה.
ובפרט במקרה שלה שהילדים זכו ללמוד במוסד שכבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר מסר עליו את נפשו, וזה עצמו כבר דבר ברור, שעבור הילדים זו הדרך כדי שיהיו בריאים ומאושרים הן בגשמיות והן ברוחניות.
ואין ללחוץ כל כך על הבעל שיחיה לעבור דירה מיד. ועם הזמן גם זה יבוא, ויש להמתין לשעה הטובה ומוצלחת.
ועל שאלתה מה היא יכולה לעשות, הרי כאמור לעיל, להכניס שמחה הביתה, ולהמשיך את עבודתה להפיץ יהדות בין חברותיה, וזה ימהר ויגדיל את הברכה והצלחה גם בעניניה הפרטיים.
בברכה לרוב נחת מילדיהם, נחת יהודי חסידי, ולקבל זאת בבריאות ובשמחה.
מקור: תרגום מאגרות קודש ח"ח ע' רפ • מוגש ע"י מכון אור החסידות העתקת המכתב באישור הוצאת ספרים קה"ת
