הארון והכרובים הם מקום השראת השכינה במקדש. בארון מונחים לוחות הברית שניתנו למשה בהר סיני. עם הגיע הארון משילה לירושלים נקבע מקומו על אבן השתיה בקודש הקדשים. מול הארון והכפורת מתקיימת עבודת כהן גדול ביום הכיפורים.
את הארון עשו מעצי שיטים. בצלאל בן אורי הוא זה שבנה את הארון ע"פ ציווי ה’ למשה רבנו. הארון מורכב משלושה ארגזים פתוחים מלמעלה אחד בתוך השני. הארגז הפנימי עשוי זהב, האמצעי עשוי עצי שיטים והחיצוני גם הוא מזהב. השפה העליונה מחופה בזהב וכך מתקיים הציווי "מבית (מבפנים) ומחוץ תצפנו (זהב)".
בצידי הארון היו טבעות זהב שבהן היו קבועים בדים – שני מוטות עץ המצופים זהב – באמצעותן נישא הארון.
מתואר כי מעל ארון הברית נעשה "זר זהב סביב" – כמין כתר מקיף לו סביב למעלה משפתו" של ארון-הברית.
בחלק העליון של הארון היו הכפורת והכרובים. הכפורת שימשה כמכסה מלמעלה בעובי טפח, וממנה התרוממו הכרובים לגובה עשרה טפחים.
