אין זמר או קלידן יהודי שפנוי בחג הסוכות. בתורה נאמר: 'ושמחת בחגך והיית אך שמח" – וזו אכן ההגדרה של חג הסוכות, חג שמח. יש סוכה ויש ארבע מינים, יש שמחת בית השואבה ויש הרבה שמחה וריקודים. אצל חסידים יש גם התוועדויות והרבה לחיים, ואם אפשר גם קצת הערינג טוב. בהחלט חג שמח, הכי שמח.
חשבתי להגיש לפניכם היום בקצרה את המשמעות החסידית-קבלית של החג.
במגילת שיר השירים, שכתב שלמה המלך, יש ביטויים רבים של אהבה, הבאים כמשל ליחסים שבין הקב"ה לעם ישראל. שם נאמר "שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני" (שיר השירים ח, א).
החסידות מחלקת את הפסוק לשנים, ומייחסת אותו לחודש תשרי.
אמרו חכמנו "לעולם תהיה שמאל דוחה וימין מקרבת" (מסכת סוטה מ"ז, ע"א).
שמאל מבטא יחס רציני של יראה וריחוק מסויים – 'שמאל דוחה'.
ימין מבטא יחס של אהבה וקרבה – 'ימין מקרבת'.
החלק הראשון, 'שמאלו תחת ראשי' מתחייס לחלק הראשון של החודש, לימים הנוראים, ראש השנה ויום הכיפורים. אלו הם ימים בהם היחס של היהודי עם קונו, הוא של רצינות ויראה, תפילה ותחינה.
החלק השני, 'וימינו תחבקני', מתייחס לחלק השני של החודש, לחג הסוכות. היחס של היהודי עם קונו בחג הסוכות הוא יחס של אהבה וחיבה, שמחה וריקוד.
בחסידות מבואר, שהיחס של הקב"ה אלינו בסוכות הוא בבחינת חיבוק – 'ימינו תחבקני'. למה דווקא חיבוק? כי בחיבוק יש דבר מיוחד, שאין בכל ביטוי אחר של אהבה. כשאדם מדבר דברי אהבה, או מביט מבט של אהבה הוא פונה אל פניו של האהוב, כך גם נשיקה ניתנת בפני האהוב. לא כך הדבר בחיבוק, חיבוק נעשה כלפי אחוריו של האהוב. המחבק לא רואה את פני חברו, וידיו בעצם מחבקות את גבו.
ההבדל המעשי הוא, שכשמביעים אהבה אל מול הפנים, הרי זוכים לאהבה בחזרה, כי לפנים יש יכולת להשיב אהבה. לעומת זאת, לגב אין את היכולת הזו. כשאתה מחבק את הגב, אתה מחבק את החלק הפחות נעלה של האדם, החלק שלא משיב אהבה.
ובעצם על ידי חיבוק אדם מביע אהבה ללא תנאים בין אם ישיבו לך אהבה ובין אם לאו.
זה מה שקורה בחג הסוכות. בסוכה הקב"ה פונה אל החלק הפחות נעלה שלנו, אל החלק האחורי, אל הגב. אם בראש השנה ויום כיפור הקשר שלנו איתו מתבטא על ידי תפילה, לימוד, רגש לבבי וקיום מצווה. הרי בחג הסוכות הקשר בא לידי ביטוי בדברים הכי אלמנטרים. אין כאן שימוש ברובד הרוחני העדין שלנו, המוח או הלב, שכן אין אנו מתבקשים להתפלל או ללמוד בסוכה. מצוות סוכה פונה אל הרובד הגשמי שלנו, אנו מצווים בסך הכל לאכול, לשתות ולישון בסוכה. אין כאן הדדיות, אין כאן החזרת אהבה מצידנו כמו בתפילה ותחינה, לימוד ורגש לבבי. זהו חיבוק – 'וימינו תחבקני'. בכך מבטא הקב"ה את אהבתו הבלתי מוגבלת אלינו, הכוללת את צרכינו הגשמיים והפשוטים. כמו המחבק שמביע אהבה אל הגב ולא אל הפנים.
הסוכה מקיפה באור של קדושה את עצם הוויתנו, כמו אבא שאוהב את בנו מעצם היותו בנו, אהבה ללא תנאים וללא תמורה.
כשמבינים ומפנימים את זה באמת, הרי שהשמחה של החג תהיה שמחה אחרת, והריקוד גם הוא יהיה ריקוד אחר, שמחה אמיתית ופנימית, שמחה של אהבה.
בלב שמח ואוהב אאחל לכולנו, חג סוכות שמח!
