אביב הגיע!

כמה עונות יש בשנה? בגן למדו אותי שיש ארבע. קיץ חורף סתיו אביב. המציאות למדה אותי, שארבע עונות אפשר למצוא אצל ויוואלדי או במדינות חו"ל המתוקנות. פה אצלנו זה איכשהו פחות תפס. אצלנו שוררת לאורך כל ימות השנה עונה אחת בלבד, עונת הקיץ. לעתים ניתן לזהות, פה ושם, נגיעות קלות של סתיו וחורף. אבל זה רק בשביל הגיוון, כעקרון אצלנו תמיד קיץ.

האביב לעומת זאת, האביב זה כבר סיפור אחר. אין כמו האביב אצלנו. אולי הוא לא ארוך במיוחד, ומצליח לשרוד רק ימים ספורים לפני שהקיץ האימתני עומד עליו לייבשו. אבל את כמה ימי האביב האלו אי אפשר לפספס. מכל עבר ופינה הכל צבעוני ומלבלב. העולם כולו ירוק מסביב, תכול מלמעלה, שר ומצייץ ברקע, ואפוף ריח מתוק ומשכר.

תוסיפו לזה את אווירת החופש הניקיון וההתחדשות של חג הפסח, שנופל תמיד באביב ומשמש כבן לווייתו הקבוע, ותבינו למה אין כמו חווית האביב אצלנו.

הקטע הזה, שהאביב מגיע תמיד עם הפסח, לא כל כך מובן מאליו כמו שניתן היה לחשוב. בשביל שזה יקרה היו צריכים חכמנו ז"ל ליצור לוח שנה סבוך ומתוחכם, המשלב בין תנועת השמש ותנועת הירח, ולהטמיע בו מנגנון מורכב של תיקון עצמי, באמצעות פטנט ה’שנה המעוברת’ המוסיף חודש בונוס פעם ב2.7 שנים.

זה אמנם עולה לנו בכמה ילדים מבולבלים שלא מבינים איך נכנס אדר אבל אין בו פורים. כמו גם משפחות שלא ממש יודעות מתי לציין את יום הזיכרון של קרוביהם המנוחים. אבל תודו שכל זה הוא כסף קטן בשביל ששני האורחים הנחמדים הללו, פסח ואביב, יופיעו כל שנה יחד, שלובי זרוע.

למה כל כך חשוב שזה יקרה? כי כך כתוב בתורה "שמור את חודש האביב, ועשית פסח לה’ אלוקיך. כי בחודש האביב הוציאך ה’ אלוקיך ממצרים". הרי לנו שפסח חייב לחול דווקא באביב.

ולמה כך נכתב בתורה? ראשית, כדי שנזכור את חסדיו של הקב"ה שלא סתם גאל אותנו ממצריים, אלא גם טרח ובחר עבורנו את העונה הטובה והנוחה ביותר בשנה לטיול קצרצר במדבר.

ומעבר לכך, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהיציאה מגלות מצרים, אותה אומה שסגדה לטבע ולחוקיו, והכריזה בגאון "לא ידעתי את ה’". התרחשה, באמצעות ניסים גלויים, דווקא בתקופת האביב בו הטבע פורח ונוכח במלא עוצמתו, כדי להראות ולהוכיח שאין כל סתירה בין חוקי הטבע וכוח הנס האלוקי, שניהם יצירי כפיו של הקב"ה, ושניהם משתפים פעולה למען אותה מטרה.

בשונה מהתפיסה הרווחת שעלינו לבחור בין לחיות חיים נורמאליים או להסתמך על הנס, האביב היהודי, החל כל שנה יחד עם חג הפסח רווי הניסים, מלמדנו, שאצלנו הניסים הם הדבר הטבעי ביותר, וגם הטבע עבורנו הוא בעצם סוג של נס.