י”ט בכסלו על קצה המזלג

י"ט כסלו יום חגה של תנועת החסידות הנחוג גם כיום כחג של ממש ויום סגולה.

בלילה שלמחרת שמחת תורה, ה'תקנ"ט (1798), בעיירה ליוזנה שברוסיה הלבנה. פרצו שוטרים לביתו של רבי שניאור-זלמן, מייסד חסידות חב"ד והודיעו לו: "אתה עצור בפקודת הצאר הרוסי!" הרבי הובל במרכבה שחורה, המיועדת לבוגדים ומרגלים, אל מבצר פטרופבלובסקיה הידוע לשמצה, בעיר סנט פטרבורג – שם הוא הושלך לתא המעצר.

איך מצא עצמו במעצר האדמו"ר הזקן? בואו נקפוץ לאמצע המאה ה-18, אל הבעל שם טוב. או בקיצור, הבעש"ט. הבעש"ט חשף בפני תלמידיו את תורת הקבלה שבמשך דורות היתה פתוחה רק לבודדים. הוא האמין שבכוחו של כל יהודי להגיע להתעלות רוחנית באמצעות שמחה וחיבור רגשי למצוות, והוביל תנועה חדשה בעם ישראל – תנועת החסידות.

עד מהרה התפשטה התנועה בקהילות היהודיות במזרח אירופה, אבל בד בבד קמו לה מתנגדים קולניים שחששו מפני הקמת מוקדי כוח מתחרים. "המתנגדים" (או המסנגדים, בהגייה היידית), הטילו חרמות ונידויים על החסידים. הם נקטו באלימות פיזית נגדם ולפעמים גם הסיתו את השלטונות נגדם.

מה שמחזיר אותנו ל- 1798 ולרבי שניאור-זלמן שהגדיל משמעותית את כוחה של החסידות. באותם ימים מתחוללת מלחמה גדולה בין האימפריה הרוסית לטורקים העות'מאניים, ומספר "מסנגדים" מחליטים לתפור תיק לאדמו"ר הזקן. הם פונים לשלטונות וטוענים שהרבי מעביר כספים לטורקים, מעודד את המהפכה הצרפתית – ולמעשה, מורד בצאר. לא, לא היו הוכחות לכך שאכן מרד בשלטון או שתמך במהפכה הצרפתית. ולגבי הכסף, נראה שבסך הכל העביר תרומות לחיזוק הקהילה היהודית בארץ ישראל, ש… היתה תחת שלטון טורקי. אבל חסידיו של הרב חששו שכבר לא יחזור מבית המעצר. בטח לא כשעומדות ותלויות נגדו האשמות כל כך חמורות.

במשך 53 ימים נחקר האדמו"ר הזקן על ידי מיטב החוקרים אבל איש לא הצליח להוכיח את אשמתו. כל הטענות נגדו נבדקו והופרכו – עד שביום י"ט כסלו ה'תקנ"ט, 27 בנובמבר 1798, שוחרר לחופשי. הרבי ראה במאסר ובשחרור לא רק מאבק פוליטי, אלא קטרוג משמיים, על המהפכה הרוחנית שהוביל. היה זה עבורו ועבור החסידים החותם הסופי לכך שדרכם תנצח ותביא את עם ישראל אל גאולתו.

באדיבות: כאן – תאגיד השידור הישראלי

כתיבה: אהוד עזריאל מאיר קריינות: איתי מרקסטון עיצוב: רן דסקל אנימציה: איגור בולגקוב, רן דסקל הפקה: שני זוארץ