חג הסוכות התקרב ובא ואתרוג עדיין לא היה בנמצא. בכל ברדיצ’ב כולה לא היה אפילו אתרוג אחד. אפילו זקני העיר לא זכרו מחסור כזה באתרוג שבלעדיו אי אפשר לקיים מצוות ארבעת המינים בחג הסוכות.
רבי לוי יצחק, הצדיק מברדיצ’ב, הצטער צער רב על העדרו של אתרוג מעירו לקראת חג הסוכות. הוא שלח שליחים לארבע כנפות הארץ וציווה עליהם לחפש אתרוג בכל מחיר. כאשר העלו השליחים חרס, ביקש אותם רבי לוי יצחק, שיארבו ליהודים עוברי דרכים ואם יימצא אצל מישהו אתרוג, ישדלו אותו למוכרו בדמים מרובים, או לפחות להסכים ולבלות את חג הסוכות בברדיצ’ב ולזכות בכך את בני.העיר במצוות ארבעת המינים.
ואכן, באחד הימים נמצא יהודי, שהיה בדרכו לביתו אחרי נדודים רבים וברשותו היה אתרוג מהודר, יחד עם לולב, הדסים וערבות "קומפלט" שלם שבני ברדיצ’ב היו נותנים כל הון שבעולם כדי לרוכשו. השליחים שאלו את היהודי, אם הוא מוכן למכור להם את ארבעת המינים והם לא יעמדו אתו על המקח. אלא ישלמו לו כמה שרק יבקש מהם. היהודי סרב בתוקף, באומרו כי האתרוג אינו למכירה.
בלית ברירה הפצירו בו השליחים, שיואיל לפחות לעשות את חג הסוכות בעירם, והם יתייחסו אליו כאל אורח חשוב מאוד, המזכה את כל העיר כמצווה הגדולה. אולם היהודי השיב להם, כי אין באפשרותו להענות לבקשתם, באשר לא היה בביתו זה זמן רב ועז רצונו לבלות את החג בחברת אשתו וילדיו.
כאשר כלו כל הקיצין, הצליחו השליחים רק בזאת, שהיהודי הסכים להכנס לזמן קצר אצל הצדיק מברריצ’ב, כאשר הוא עבר ליד העיר, גס רבי לוי יצחק ניסה להשפיע עליו שישאר לחג והסביר לו, איזו זכות גדולה תהיה זו בשבילו, לזכות את כל הקהילה הגדולה במצוות ארבעת המינים. כאשר התברר כי הדברים הם אך לשוא, אמר לו הצדיק : אם תשאר כאן לחג הסוכות, אני מבטיח לך כי תהיה אתי במחיצתי, בגן עדן.
להבטחה זו לא עמד ביהודי הכח לסרב : הוא הסכים להשאר בברדיצ’ב לחג ולתת לכל בני הקהילה לברך על האתרוג שלו.
מיד סידרו ליהודי האורח אכסניה מכובדת והבשורה הטובה, כי הנה יש אתרוג לחג, נפוצה חיש מהר והעיר ברדיצ’ב צהלה ושמחה.
בלילה הראשון של סוכות. אחרי תפילת ערבית, כאשר היהודי האורח בקש להכנס לסוכתו של בעל האכסניה שלו, לקדש על היין ולברך "לישב בסוכה", הוא הופתע לראות, כי אין מניחין לו להכנס לסוכה. הוא ביקש ודרש ותבע במפגיע, אך כל זה היה ללא הועיל, וכי מה הוא יכול לעשות ? הוא יכול, כמובן, לעשות קידוש בבית, אבל איזה יהודי יוותר על קידוש בסוכה, שלא לדבר על אכילת כזית בסוכה ודוקא בלילה הראשון של חג הסוכות?
כאשר ראה שלא יעזרו לו כל טענות ומענות, פנה היהודי שלנו אל שכן. הוא ביקש להתלונן באזניו של בעל האכסניה שלו ולבקש רשות לעשות קידוש ולאכול כזית בסוכה. אולם גם שכן זה סרב לתת לו להכנס ותוצאות דומות השיג גם אצל שאר השכנים.
מבולבל ומיואש רץ היהודי שלנו אל רבי לוי יצחק, הצדיק מברדיצ’ב. הוא הבין, כי כנראה היתה זו הוראה של הצדיק, שלא יתנו לו להכנס לאף סוכה אחת בעיר. כשדמעות עומדות בעיניו, קבל היהודי באזני הצדיק, כי הנה מסרבים לתת לו להכנס אף לסוכה אחת בעיר. והרי זה עוול, שלא נשמע כמוהו. "וכי כך משלמים לי בעד הטובה שעשיתי, שהסכמתי להשאר כאן לחג, להתגלגל בבתי זרים במקום להיות בביתי עם משפחתי, כדי לזכות את בני העיר בברכת ארבעת המינים, ולבסוף לא נותנים לי לקיים את מצוות הישיבה בסוכה? !
"הצדיק מברדיצ’ב ניסה להרגיע את היהודי באומרו, כי הדין הוא, שאם אין אתרוג – לא מברכים. הוא הדין לגבי סוכה. אם אין, אזי אין, ומחמת אונס פטורים מן הסוכה במקרה כזה.
"הרבי ודאי צוחק ממני ! מה פירוש אין סוכה ? הלא יש בעיר סוכות רבות, רק שלא נותנים לי להכנס לתוכן. הייתי נותן הכל, רק שיתנו לי להכנס ולקיים את מצוות ישיבה בסוכה" – אמר היהודי שלנו.
"אם תוותר לי על ההבטחה שנתחי לך בדבר חלקך בגן עדן על ידי, אדאג לכך שיתנו לך להכנס לסוכה" – אמר לו הצדיק מתונות.
תנאי זה שהציג לו הצדיק בלבל את היהודי שלנו עוד יותר. הוא החל חוכך בדעתו כשנראה בעליל, שההחלטה קשה עליו ביותר, ואכן הנסיון שהועמד בפניו היה גדול : האם כדאי לו לוותר על הבטחה שכזו להיות במחיצתו של הצדיק בגן עדן וזאת בשביל קיום מצוות סוכה, או שכדאי לו לשלם את המחיר הגבוה של אי קיום מצוות סוכה, בשביל הבטחת גן העדן?
לאחר שהוא שקל בדעתו שעה ארוכה, החליט היהודי שלנו לוותר על ההבטחה, כדי שיוכל לקיים מצוות הישיבה בסוכה. הוא הודיע על כך לרבי לוי יצחק מברדיצ’ב.
עתה עלה על פני הצדיק חיוך אבהי והוא אמר ליהודי: "עכשיו, אחרי שויתרת על ההבטחה, אני חוזר ומבטיח לך אותו דבר. כל מה שרציתי הוא, שתזכה בחלקך בעולם הבא, עמי במחיצתי, בזכות ולא בחסד. וכיון שגילית מסירות נפש כה רבה, בשביל קיום מצוות הישיבה בסוכה, הרווחת את חלקך בגן- עדן ומעתה הוא נתון לך כדת וכדין.,.".
