מוקד הלחימה הקשה ביותר במבצע 'חומת מגן' היה במחנה הפליטים בג'נין. מחנה זה ידוע מכבר כקן הצרעות המסוכן ביותר. ממנו יצאו פיגועי-התופת האכזריים והמחרידים. שם גוייסו והוכשרו עשרות מתאבדים. המשימה לנקות את מוקד הטרור הזה הוטלה על שתי פלוגות מילואים, שגוייסו בצווי שמונה.
אחד הלוחמים שם, שגם נהנה מהתואר 'זמן הפלוגה', הוא רס"ר ר' רמי מאיר, חסיד חב"ד מכפר-חב"ד, שחגג אז יום-הולדת 41. בשל גילו הוצא ממעגל המילואים הפעיל ונחשב 'מוקפא', אך בליל שבת חול-המועד פסח, בשעה 11:30 בלילה, דפקו על דלת ביתו ומסרו לו צו שמונה. רמי אסף במהירות את פריטי הציוד הצבאי שכבר שכח היכן הם, צרר בחיפזון מצות, יין וקצת אוכל, ויצא לדרך.
מתח באוויר
ביומן מיוחד הוא מגולל את אירועי הלחימה, יום אחר יום. בשבת, בשעה 6:00 בבוקר, הגיע אוטובוס המגוייסים למחנה עופר. שם פגש רמי את חבריו לפלוגה, ובהם גם את משה גרסטנר
המ"פ. "האווירה במקום הייתה מרוממת", הוא מספר. "חימם את הלב לראות את רוח ההתנדבות. בין היתר פגשתי אב לשישה שבא והתגייס. התארגנו לתפילת שחרית. בבית-הכנסת
התאספו כמאתיים איש. היו שם מכל הסוגים – כיפות סרוגות, חרדים, ספרדים, חסידים".
בבוקר הודיעו להם כי הם פניהם לג'נין. לאחר יומיים של אימונים בלחימה בשטח בנוי יצאו בערב שביעי-של-פסח אל היעד. "מתח עמד באוויר. הרגשתי צורך לשאת באוזני חבריי
מילות חיזוק. פתחתי חומש וקראתי מתוכו פסוקים על הצורך להילחם בנחישות. המ"פ לא הסתפק בדברים הקצרים וביקש שאמשיך. דיברתי על בסיס דברי הרמב"ם, שכשיוצאים לקרב צריך לצאת מתוך אמונה בניצחון ובלא חשש, כי ה' הולך עמנו".
"קדקוד נפגע"
רגע לפני הכניסה אמר לו המ"פ: "פיקדתי על מבצעים רבים בחיי, אבל זה המבצע האתגרי ביותר שלי". בשביעי-של-פסח, שעה 11:30 בבוקר, נכנסו הכוחות לתוך מחנה הפליטים. רמי
ניצל כמה דקות פנויות כדי להתעטף בטלית ולהתפלל שחרית. "פתאום אני שומע את אחד הקשרים צועק בקשר: 'קדקוד נפגע!'. עד מהרה התברר שמדובר בקדקוד שלנו, משה גרסטנר
הי"ד, שחטף כדור של צלף היישר ברקתו. הסמ"פ ושלושת מפקדי המחלקות תפסו מיד את הפיקוד בדרך שקטה ומרשימה. במסירות-נפש עצומה ותחת אש-תופת חילצו את משה ומסוק צבאי פינה אותו. כעבור זמן נודע לנו כי הוא נפטר מפצעיו. זו הייתה מהלומה קשה לכולנו.
"לקראת ערב התאספו סביבי כמה עשרות חיילים. הוצאתי את מעט המצות שנשארו לי ובקבוק יין, ואמרתי לחבר'ה, שבשעה הזאת עורכים במקומות רבים 'סעודת משיח' כדי לחזק את
האמונה בגאולה הקרובה. כולם כאחד אמרו – 'עכשיו אנחנו צריכים רק את המשיח'".
מסירות-הנפש
הלחימה בג'נין הייתה קשה במיוחד, מכיוון שמול החיילים עמדו מתאבדים שלא היה להם מה להפסיד. מנגד, צה"ל נמנע ככל האפשר מפגיעה באזרחים. רמי מציין במיוחד את רוח
ההתנדבות המופלאה של החיילים ואת מסירות-הנפש שלהם. שניים מהם סבלו מהתייבשות ופונו מהשטח בהוראת רופא. הם ניהלו ממש קרב לחזור ללחימה, אף שידעו שהם שבים אל התופת.
"רואים כאן את עם-ישראל בשעותיו היפות ביותר", אומר רמי, "כאן רואים את האחדות היהודית ואת האהבה למסורת ישראל".
