להט החרב המתהפכת

השבוע בפורום: ילדי, בן 11, לא שולט בצרכיו

ים של מילים ותילי תילים של הנחות ואנחות נאמרו והושמעו בכל הקשור לתחום קשרי הורים – ילדים, אלא שבפעם זו נתמקד דווקא בכל הקשור לקשרי הורים – ילדים נשואים. 

אין זו הלצה כלל להגדיר קשרים אלה לעיתים כמלחמת הישרדות, התמודדות על הקיום היומי השוטף ומעבר לכך, ניסיון בלתי פוסק להישאר שפויים לכל אורך הדרך ובכל המהלכים המובנים בה חדשות לבקרים.

שלא אובן שלא כהלכה, רבים הם הבתים בהם קשרי ההורים עם ילדיהם סוגים בשושנים וכמוהם כהליכה נעימה בשבילי גן העדן, בבחינת עולמך תראה בחייך . . . לעומתם ישנם הורים וילדים הצועדים בניחותא בגן עדן של שוטים ומתמידים לחשוב כי כל עקמימות הינה מהלך נבון לקראת עליה שבדרך . . .

ההורים, על פי רוב, יוצאים מתוך הנחה כי מניותיהם הבלעדיות בילדיהם נותרו בערכם כפי שהן היו בטרם נישואיהם ויציאתם מהמרחב הביתי, הם משוכנעים כי לכל אמירה שלהם יש עדיין את אותו משקל כבעבר הלא רחוק, אין הם משקללים כלל את נוכחות בן או בת הזוג של הצאצא אשר פרח מן הקן. הם ממהרים להחצין דעה הממהרת להתנדף בקלילות עוד בטרם קבעה לה עובדות בשטח. . .

גל החיכוכים לעיתים הינו בלתי נמנע, שתי הקצוות מקבלות גוון נוגד, כל אחת מהן מושכת אל העבר הרצוי לה. הזוג הטרי שואף לעצמאות, בן הזוג שהצטרף אל התמונה המשפחתית שואף להיות מוערך בשל מידותיו ומעלותיו באופן אישי ולאו דווקא בשל חיבורו לבן המשפחה. הקרב על הבסטיליה מתחיל בנקודה בה כולם חשים כי אין להם די דלק במיכלים, אולם מכיוון שההורים חשים צורך לתחזק את מעמדם, הרי בלא ששון, גילה ודיצה מיותרים הם מאוד מהר מוצאים את עצמם בתוך הקלחת, ובמלחמה, גם המנצחים – מפסידים.

חשוב להפנים כי לכולם יש מלאי בלתי נדלה של רצונות, עבר תרבותי, שאיפות ותוכניות לעתיד. אף אחד אינו אוהב שנכנסים לו סתם כך באמצע החיים ללא הודעה מוקדמת ובוודאי שלא צעירים הנוסעים במהירות מופרזת אל עבר מטרה בלתי מוגדרת.

זכרו, לא כל אמירה חייבת להיאמר ולא כל רצון חייב להתגשם. זוגות צעירים על פי רוב אינם 'תוכנית כבקשתך' של ההורים, הם יחידה עצמאית הפועלת לעיתים כסומא בארובה, בבחינת 'שבע ייפול צדיק וקם', מכל נפילה הם רק ילמדו ויחכימו, הם יתבגרו בדרכם שלהם. וההורים, טוב יעשו אם יעצמו חלקית את העיניים, או יראו ולא יגיבו, גם כשמפלס מי התהום יעלה עד לצוואר . . . יש הורים הממהרים לנפנף בחרב כלכלית ולהנפיק שפע אמרות נטולות כל כיסוי הגיוני, דבר התורם בעקיפין לכרסום מהיר יותר במעמדם המתדרדר בלאו הכי.

סוד ההצלחה טמון בשקיפות המלאה ובהעמדת גבולות ברורים, במה ניתן לצפות מההורים ובמה לא.

דבר אחד טוב שיפנימו כל הורי עולם, ישנו פער גילאי בלתי ניתן לגישור, פער שיש רבים הטועים בו ומכתיבים לרובד הצעיר במשפחתם קו צעיר ודינאמי, קופצני ועליז. הנה הם יכולים, הם מתוזזים ממש כצעירים ויכולים לעשות הכל, אולי רק כמעט הכל . . . כי לשוב ולהיות צעירים הם כבר אינם יכולים, לחשוב כצעירים, הם רק יכולים לנסות, כלל לא מובטח להם שיצליחו בכך. ופער הגילאים והשוני בהלך המחשבה, הם המניע העיקרי לשוני בדפוסי החשיבה המניעים אי הבנות בקטעים של החיים.

אז תנו להם לנסות ולהתנסות כי גם ללא התערבותכם הם ימשיכו להתגלגל ולהתבגר בדרך המיוחדת להם . . .

הם יעריכו טוב יותר את כל מה שעשיתם לכבודם כשהם יגיעו לגילכם . . .