חג סוכות
א. בכל ימי חג הסוכות אסור לגברים מגיל בר מצווה לאכול מחוץ לסוכה כל מאכל או תבשיל של לחם או מיני מזונות, בגודל ביצה ויותר.
ב. בליל ראשון של החג (בחוצה לארץ גם בליל שני של החג) מחוייבים לאכול בסוכה חלה או לחם בגודל זית (בערך כחצי ביצה), אף אם לא רעבים וגם כאשר גשמים יורדים ואי אפשר לחכות עד אשר יעבור הגשם.
ג. ביתר ימי החג, אם יורדים גשמים באופן אשר יתקלקלו המאכלים – פטורים מלאכול בסוכה.
ד. כל סעודה הנאכלת בסוכה מברכים לאחר ברכת "המוציא" או "בורא מיני מזונות" גם את ברכת "לישב בסוכה". אולם אם לא יצאו מהסוכה בין ארוחה אחת לשני’ – מספיקה ברכת לישב בסוכה של הארוחה הקודמת אף לזו.
ה. נשים פטורות מלאכול בסוכה.
ו. עד לאחר שמחת תורה אסור להשתמש בדפנות הסוכה או בסכך שעלי’, לכל תשמיש שהוא.
ז. החל מיום ראשון של החג עד הושענא רבה (ועד בכלל), פרט לשבת, צריך לברך כל יום על האתרוג והלולב (על נטילת לולב).
ח. לפני הברכה לוקחים ביד ימין את הלולב המאוגד עם ההדסים והערבות, מברכים ברכת "על נטילת לולב" (בפעם הראשונה גם "שהחיינו") ואחר כך נוטלים את האתרוג ביד שמאל. מקרבים אותו ליד הלולב ומיניו ומנענעים אותם.
ט. אם אין אתרוג בבוקר, אפשר לברך אף אחר-כך כל עוד מאיר היום.
הושענה רבה
א. היום השביעי של סוכות נקרא "הושענה רבה". בלילה שלפניו ערים כל הלילה ואומרים "תיקון".
ב. בבוקר בתפלת שחרית אומרים את כל ההושענות, ואח"כ חובטים ב"הושענה" (אשר מורכבת מחמשת בדי ערבה) חמש פעמים על גבי הקרקע.
