בית חב"ד ברנו - צ'כיה

יהדות במאור פנים

א-ה 10.00-13.00

תמיד זמינים עבורכם גם בטלפון

שליחות בכוחות מיוחדים

הציווי של הקב"ה למשה רבנו בעניין שילוח המרגלים לארץ-ישראל נאמר בלשון "שלח לך אנשים". למה נאמר 'שלח לך' ולא 'שלח'? ולמה רצה בכלל משה רבנו לשלוח מרגלים?

הציווי של הקב"ה למשה רבנו בעניין שילוח המרגלים לארץ-ישראל נאמר בלשון "שלח לך אנשים". למה נאמר 'שלח לך' ולא 'שלח'? רש"י מפרש: "לך – לדעתך. אני איני מצווה אותך; אם תרצה – שלח". ומכיוון שמשה שלח את המרגלים, ברור שהדבר היה לרצונו.

למה רצה בכלל משה רבנו לשלוח מרגלים? הלוא אותה תקופה הייתה עוד קודם המעשה של 'מי מריבה', שבגללו נגזר על משה שלא להיכנס לארץ. בני-ישראל עמדו להיכנס לארץ-ישראל בהנהגתו של משה רבנו, ואז היו נכנסים לא על-ידי מלאך אלא על-ידי הקב"ה עצמו. במצב כזה היו מתחוללים להם ניסים גדולים והכניסה לארץ הייתה ביד רמה. לשם מה אפוא נועד שילוח המרגלים?

כוונה עמוקה

אלא שלמשה רבנו הייתה כוונה עמוקה ביותר בשילוח המרגלים. בני-ישראל עמדו לקראת הכניסה לארץ-ישראל, שבה נתחדש עיקר העניין של קיום המצוות. בהיותם במדבר יכלו לקיים מעט מצוות, ואילו קיום המצוות המלא התחיל עם הכניסה לארץ.

אולם אף-על-פי שדווקא בארץ-ישראל זכו בני-ישראל להגיע למעלה המופלאה של קיום התורה והמצוות במידה המלאה, הרי הכניסה לארץ הייתה בה גם ירידה גדולה. במדבר היה להם מגע מצומצם ביותר עם דברים גשמיים וארציים. את מזונם קיבלו מן השמים, והמים באו מבארה של מרים. ענני הכבוד ניקו וגיהצו את בגדיהם. בני-ישראל יכלו להתמסר לעבודת ה' ולדבקות רוחנית בקב"ה. אולם בארץ-ישראל נדרשו לרדת לעיסוקים ארציים נחותים, כחרישה וזריעה ושאר צורכי העולם.

המרגלים נבהלו

כדי להצליח להתגבר על הקשיים הגדולים של הירידה לענייני העולם ולהפיק דווקא ממנה את העלייה הגדולה שעל-ידי קיום המצוות, נדרשו בני-ישראל לכוחות מיוחדים. הכוח הזה ניתן על-ידי משה רבנו, זו הייתה הכוונה הפנימית של שילוח המרגלים.

משה בחר אנשים שהיו 'אנשי משה', ובאמצעותם ביקש להעניק לבני-ישראל את הכוחות המיוחדים והנעלים הדרושים בשביל להיכנס לארץ ולקיים בה את המצוות. משה רבנו הייתה בו התבטלות מוחלטת לקב"ה, וכאשר יהודי מקבל ממנו את ההתבטלות הזאת, הוא יכול לגבור על כל הקשיים הכרוכים בחיים הגשמיים והארציים.

לא נרתעו

אולם התברר כי לעשרה משנים-עשר המרגלים לא הייתה התבטלות בדרגה הראויה, וכאשר ראו את הקשיים של החיים הארציים, נרתעו והתמלאו חששות. זה מה שאמרו: "ארץ אוכלת יושביה היא" – הארציות תאכל אותנו ותפגע ביכולתנו לדבוק בקב"ה, ולכן מוטב שלא להיכנס לארץ.

רק יהושע וכלב, שהתבטלותם למשה רבנו הייתה שלמה, לא נרתעו ולא נבהלו, אלא אמרו "טובה הארץ מאוד מאוד". הם ראו את המעלה העצומה של העבודה בתוך ענייני העולם, שדווקא על-ידם ממלאים את רצונו של הקב"ה ומגיעים לתכלית העילוי.

(תורת מנחם כרך ג, עמ' 164)

 התוכן באדיבות:
צעירי אגודת חב"ד
© כל הזכויות שמורות

מערכת האתר

השאירו תגובה