ב"ה י' סיון, תשכ"ה
ברוקלין, נ.י.
מר…
ברונקס, נ.י.
שלום וברכה:
הנני לענות על מכתבך, בו אתה שואל מדוע הברכה השנייה של שמונה-עשרה מתחילים בשם האלוקי שמשמעותו היא אדנות, בעוד שהיא מסיימת בשם הוי-ה.
באופן כללי, שאלה זאת שייכת בעיקר לתחום הקבלה, שם מוסברים השמות האלוקיים השונים והמשמעות שלהם. עם זאת, כל ענייני התורה משתקפים בכל ארבע הדרגות של הפרשנות של התורה (פשט, רמז, דרוש וסוד – פרד"ס), והדבר נכון גם לגבי הנושא הנידון בשאלה.
ברכת הגבורות שמתחילה במילים "אתה גיבור", ולאחר מכן – "מי כמוך בעל גבורות" וכו', מדגישה את מידת הגבורה של השם ולא את מידת החסד. מאותה סיבה כלולה תחיית המתים בברכה זאת, משום שלפני התחייה צריך להיות המוות, שהוא פעולה של הגבורה של השם, ולא של חסד (אף על פי שכל מידה כוללת את האחרת בצורה נסתרת).
אפילו החלק של הברכה שפותח במילים "מכלכל חיים בחסד" שייך אף הוא לתחום האדנות, מכיוון שהקב"ה במידת האדנות שלו הנו "אחראי" לאלה שנתונים תחת שליטתו, בעוד שהמילה "חסד" מוזכרת כאן מכיוון שהקב"ה מכלכל גם את אלה שאינם ראויים לכך. אבל הפעולה של לכלכל את העולם היא, באופן כללי, פעולה של גבורות.
עד כאן בקשר לתוכן הברכה. עם זאת, כשמגיעים לסיום הברכה, כמו במקרה של כל אחת משמונה עשרה הברכות האחרות, משתמשים תמיד בשם הוי-ה, מכיוון שבלי להתחשב בתוכן הברכה, בין אם היא מאופיינת במידת ה"גבורה", או ה"חסד", או שהיא תפילה לדעת וכו', אנחנו מתפללים שהקב"ה בחסדו יעניק לנו את בקשתנו שהתוכן של הברכה יתגשם בנו, באופן מעשי, בחיי היום-יום שלנו. משום שהעולם בכללותו נברא בעיקר במידת החסד.
כשאני רואה את ההתעניינות שלך במשמעות הפנימית של התפילה, שהיא אחד משלושת העמודים שעליהם עומדים העולם הגדול (המקרוקוסמוס) והעולם הקטן זה האדם (המיקרוקוסמוס), הנני בטוח שהצד של ההתמסרות שלך לעבודת התפילה נמצא ברמה הנכונה. ועל-מנת שזה אכן יהיה ברמה הנכונה, יש צורך לזכור את הציווי "דע לפני מי אתה עומד", דבר שדורש הכנה של לימוד התורה ולימוד הפנימיות של התורה, שעוסקת בגדלות השם וברוממותו ובנפלאותיו וכו'. כמובן, לימוד כזה חייב להיות ברוח המתאימה, היינו במטרה לתרגם זאת לפעולות ומעשים בחיי היום-יום. ויהי רצון שהשם יקבל את תפילותיך למילוי משאלות לבבך לטובה.
בברכה,
[חתימת יד קודשו של הרבי]
