השנה תשפ"א יהיה לנו 'פורים משולש' ולא בגלל האוזן המן.. אלא על כי קביעותו של פורים השנה ימשך על פני שלושה ימים..
לפי הלוח העברי, פורים משולש יכול לחול רק בירושלים. בגלל שלא קוראים מגילה בשבת, מתחלקים דיני הפורים לשלשה ימים שונים, ומכאן השם "פורים משולש".
תענית אסתר – יום חמישי י"ג אדר – 25/02/2021
צום ’תענית אסתר’, על שם הצומות שצמו היהודים כדי לבטל את גזירת המן וכדי לנצח במלחמה מול אויביהם. התענית מסתיימת בלילה, עם צאת הכוכבים, לאחר קריאת המגילה.
פורים – יום חמישי י"ד באדר – 26/02/2021
קריאת המגילה
ביום חמישי בערב (25/02), בכל ערי ישראל כולל בירושלים, אחרי תפילת ערבית, קוראים בבית-הכנסת את מגילת אסתר מתוך מגילת קלף. חשוב להקשיב לכל מילה במגילה. נהוג להרעיש בעת הזכרת שמו של המן הרשע, כדי למחות את שמו. גם בבוקר פורים (26/02) קוראים את המגילה. במקרא מגילה חייבות הנשים כאנשים, למרות שזוהי מצווה שהזמן גרמא, זאת משום שאף הן היו קשורות לאותו נס, ומכיוון שאסתר מילאה תפקיד מרכזי בהתרחשות זו.
משלוח-מנות
בפורים שולח איש לרעהו ואישה לרעותה משלוח מנות. על כל אדם להכין לפחות שני מיני מאכל. אפשר לשלוח לשכנים ולידידים. אבל היפה מכול הוא לשלוח לעולים חדשים, חולים, קשישים וסתם אנשים בודדים וגלמודים, כדי לשמח את ליבם.
זמן המצווה: בכל הארץ ביום שישי ובירושלים ביום ראשון.
מתנות לאביונים
מצווה על כל אחד ואחד לתת בפורים צדקה לשני עניים לפחות. אם אין בנמצא עניים – אפשר להסתפק בהפרשת הסכום למטרה זו, ולתיתו לעניים מיד כאשר יתאפשר הדבר. בפורים חל הכלל: "כל הפושט יד נותנים לו".
זמן המצוה: בכל הארץ ביום שישי ובירושלים ביום שישי וביום ראשון.
קריאת התורה
בכל מקום בתפילת שחרית בבוקר יום פורים קוראים בתורה, ספר שמות, פרשת בשלח (פרק י"ז) – "ויבוא עמלק". ובירושלים בשבת.
בתפילות העמידה (שמונה-עשרה) שבליל ויום הפורים מוסיפים את תפילת "ועל הניסים" בברכת "מודים", וכן בברכת המזון שלאחר הארוחות.
משתה ושמחה
זו המצווה הבולטת בפורים. במשך יום הפורים (נהוג לעשות זאת אחר-הצהרים) עורכים סעודה גדולה עם בשר ויין ושמחים "עד דלא ידע". מצוות היום בשמחה ולכן שותים יין יותר מן הרגיל, אך באופן שלא לבוא לידי קלות ראש ח"ו ולא לידי זלזול במצווה כלשהי ח"ו. בירושלים סעודת פורים נחגגת ביום ראשון.
זמן קיום מצוות פורים הוא דווקא ביום פורים ועד שקיעה החמה.
איסור תענית והספד
בחג הפורים ובשושן פורים אין אומרים תחנון, וימים אלה אסורים בתענית והספד.
תחפושות
הילדים נוהגים להתחפש בתחפושות שונות ומשונות, והרבה טעמים ורמזים ניתנו למנהג זה. המבוגרים מחלקים לילדים דמי-פורים.
מלאכה בפורים
ביום הפורים ראוי להימנע מעבודה. בשלחן-ערוך נפסק שאין לעשות מלאכה בפורים, אך מותר לקנות ולמכור ולכתוב. לצורך פורים מותר לעשות אפילו מלאכות גמורות.
שושן פורים – ט"ו אדר
מכיוון שהיהודים שהיו בשושן הבירה קיבלו גם את יום י"ד באדר כיום נקם באויביהם והם נחו וחגגו בט"ו באדר, נקבע שכל הערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בן-נון, יחגגו את הפורים למחרת – ביום ט"ו באדר. יש כמה וכמה ערים כאלה, והבולטת שביניהן היא ירושלים שבה נחוג הפורים, על כל מצוותיו, ביום ט"ו באדר. בשאר המקומות יום שושן פורים הוא מעין אסרו-חג (=יום שעודנו קשור ומסור לחג).
כאשר ’שושן פורים’ חל בשבת, קוראים את המגילה ביום ששי, גם בערים המוקפות חומה, ואילו את משלוח-המנות והסעודה עורכים ביום ראשון.
