תיאורית "העולמות המרובים" הוצעה לראשונה על-ידי הפיזיקאי יו אלברט בשנת 1957. היא נראתה דמיונית ולא גרפה את העולם המדעי בהתלהבות, בלשון המעטה. שיטה זו גורסת קיומם של יקומים נוספים. לא פלנטות וכוכבים – אלא הוויות אחרות המתרחשות בחפיפה לאלו שלנו. באותו מקום ובאותו זמן, אך בממדים אחרים.
התיאוריה גורסת כי מציאויות אלו אינן בהכרח מודעות אלינו – כשם שאנו איננו מודעים למציאותן ואין לנו שום מושג פיזיקאלי מי, מה ואיך הם. גם הקשר בין היקומים החופפים – על-פי התיאוריה – איננו ברור, למרות שברור שהוא קיים.
התיאוריה לא הייתה ברורה ומוכחת דיה, ונזנחה לשנים רבות. היום – חוזרים אליה, כפתרון היחיד המסתמן לשורה ארוכה של פרדוכסים נוראים שאינם מאפשרים לשתי השיטות המולכות בפיזיקה היום – לחיות בשלום. בלעדיה – סותרות תורת היחסות הכללית ותיאורית הקוונטים זו את זו, ועולמנו איננו מצליח להוכיח בעזרתן את קיומו המורכב, לפחות לא מן ההיבט התיאורטי-פיזיקאלי.
*
זו איננה הנקודה היחידה בה נושקת פסגת העולם המדעי העכשווי אל מה שנראה לפני שנים מעטות כמיסטיקה טהורה. תורתנו הקדושה דיווחה כבר לפני אלפי שנים על קיומם של אין ספור עולמות (שכולם, אגב, רוחניים, ונעלים מן הבחינה האינטליגנטית והערכית מעולמנו). התורה מתארת את סדר השתלשלותם של היקומים זה מזה, מדווחת על הקשרים וההשפעות השונות הזורמות מהם אלינו ומאתנו אליהם, וכמובן – גם מפרטת אודות מהותו של כל יצור שחי בכל אחת מההוויות הללו.
לא ניכנס לכל פרטי הדברים, אך מעניינת מכול, נקודה מהפכנית אחת: כאשר תבוא הגאולה, יתגלה עולמנו אנו, הנחות והפחות מכל העולמות – כנעלה מכולם. דווקא כאן, ביקום החומרי והגשמי, תתממש בשיאה תכלית כל הבריאה כולה על כל ממדיה ורבדיה – כאשר הארה אלוקית עצומה 'תשטוף' את כל העולמות, ותיראה לפתע עובדה פשוטה להפליא: הקדוש-ברוך-הוא היה כאן כל הזמן – ובמובן מסוים, יותר מאשר בכל מקום אחר– ותמיד יהיה.
הראיה הוודאית וההזדהות עם האלוקות תהיינה מוחלטות ונצחיות. ומה שהכי מדהים, שהתרחשות הרב-קוסמית הזה תפרוץ מנקודה אנושית אחת: המשיח.
באותה עת, גם תשתנה לחלוטין כל מערכת יחסי הגומלין בין העולמות האחרים לבינינו ובינינו אליהם – אך זאת כבר קצרה יריעתנו זו מלתאר. מומלץ ללמוד על כך בספרות המקורית העוסקת בנושא: תורת החסידות.
התוכן באדיבות:
'הגאולה מעניין ועכשווי'
© כל הזכויות שמורות
