כל אדם בטבע יסודו שואף לשינויים, אם בשל תחושת ההתקדמות הנלווית לתהליכים ואם בשל האגו והידיעה כי הוא הגיע הרבה מעבר לתחזית שיועדה לו בעברו הרחוק. כמובן שאיננו יכולים להתעלם מפלח האוכלוסייה אשר כלל אינו שואף לכל קידום ולו גם המינימאלי ביותר. אולם ניתן להגדיר אותו כיוצא מגדר הרגיל לחלוטין.
כשתהליך התפתחותו של הילד ובהמשך הנער, תקין ונבנה נדבך על גבי נדבך, הרי שכל השדרה יציבה ובנויה לשם מתן מענים הולמים לכל גירוי סביבתי או מבני, דבר המייצר תהליכים בוני מוטיבציה ותהליכי הנעה מושלמים.
מפקחת הגיעה לביקור במעון עליו היא הייתה מופקדת, במסגרת הסיור שלה היא ראתה כיצד המטפלות המסורות מאכילות את בני השנתיים והדבר צרם לה עד מאוד. היא הורתה לצוות המטפלות להניח לפני כל הילדים כף וצלחת עם מנת המזון ולאפשר להם לאכול בכוחות עצמם, קמה מטפלת מסורה ודאגנית והעלתה את התרחיש הבא: הרי הם כל כך יתלכלכו וייראו לא טוב, הרצפה תתלכלך ויהיה כאן תוהו ובוהו . . . ענתה לה המפקחת, בראשית התהליך אכן כך יהיה, אולם בהמשך מתוך תהליך ההתנסות הם אכן יגיעו להרגלי אכילה נכונים.
כך גם בחיי היום יום, יש הורים דאגניים המשתדלים לעשות הכל עבור ילדיהם, הם פורסים ומנקים, מחממים ומגישים, מחייגים ושואלים ואם היה אפשרי הדבר הם גם היו אוכלים במקומם .
* * *
דאגנות היתר מצמיחה ילד שאינו מבין כי עליו להתנייד בעזרת מוטות כנפיו האישיים בדיוק כמשל על אדם אשר מצא פקעת ובא לשאול את החכם השכונתי מה עליו לעשות בה. הנח אותה במקום שקט קריר ואפל, ביום בו יחל הפרפר לבקוע מן הפקעת, הנח לו לצאת בכוחות עצמו, היזהר ואל תסייע לו כלל.
הגיע היום, בפקעת נפער לו נקב שהלך והתרחב ומתוכו החל אט אט בוקע לו הפרפר. נראה היה כי מעט קשה לו תהליך הבקיעה עד שמיודענו לא עמד בניסיון וסייע לו להשלים את תהליך ההיפרדות מן הפקעת.
הפרפר הרך נופף מעט בכנפיו הרכות ונפל שדוד על מקומו ומת.
מלא צער פנה הלה אל החכם ושאל , למה ? ענה לו החכם, לו בעצתי שמעת ולפרפר לא היית מסייע, אזי בתהליך הבקיעה המפרך כנפיו היו מתחשלות ולאוויר העולם הוא היה מתעופף בקלילות רבה. עתה משעזרת לו, חרצת את גורלו, כנפיו לא הבשילו להתמודדות עם חיי העולם.
לכן הורונו חכמים, "חנוך לנער על פי דרכו" דרכו דווקא ולא דרכך. לא כל מה שבעיניך נראה כטוב הוא הדבר התואם את יכולותיו וכישוריו של ילדך, לעיתים מרוב דאגנות הנך מקלקל, ההורים שואפים לטובת הילד מטבע בריאתם, אולם העשייה היתירה היא זו התורמת לחסכים הצפים ועולים לעיתים רק בגיל בו על הנער או אף על האדם הבוגר להתמודד עם מטלות החיים הדורשות התקדמות והתניידות בלתי פוסקת , התוצאה היא כי בקטע זה של החיים חסרות לו ידי הוריו כדי לקבל מהם את התמיכה לה הוא הורגל בילדותו ולעיתים אף בנערותו.
|
|
יצחק ריבקין הוא יועץ חינוכי בעל ניסיון רב, הניחן ביכולת אבחון אינטואיטיבי. מחבר הספר 'לאהוב ולחנך'. ידיו רב לו במתן פתרונות חינוכיים בכל הקשור לחינוך. |
