הלכות וזמנים לתשעה באב

• מחצות היום של ח' באב ועד סופו של יום תשעה באב (סיום הצום) מותר ללמוד בתורה רק עניינים המעציבים את הלב, עניינים השייכים לתשעה באב וענייני אבלות. ראה פרטים בשולחן-ערוך.

• צום תשעה באב מתחיל מלפני שקיעת החמה של היום הקודם, ח' באב, ונמשך עד אחר צאת הכוכבים של יום ט' באב.
• כל ההלכות של תשעה באב מתחילים מליל תשעה באב (כלומר, ח' באב בלילה).
• נוהגים לאכול "סעודה מפסקת" לפני תחילת הצום, והיא באה בנפרד מהסעודה העיקרית שסועדים לפני הצום. נהוג להתפלל מנחה לאחר הסעודה עיקרית ולאחר מכן לאכול "סעודה מפסקת". אוכלים בה ביצה קשה וקרה, המקובלת כמאכל של אבלים, טובלים את הביצה באפר, לזכר שרפת בית המקדש. אין אוכלים בסעודה זו תבשילים נוספים, פרט ללחם. מותר לאכול בה פירות, ירקות, חמאה, גבינה ומים (אך לא משקאות חריפים). כמו-כן אין עושים סעודה זו בצוותא כדי לא להתחייב ב'זימון'.
   
  כאשר ט' באב חל ביום ראשון, אוכלים את הסעודה המפסקת כסעדות שבת, עם בני הבית, אחרי תפילת מנחה ומותר לקיים 'זימון' בשלושה לברכת המזון. יש לסיים את הסעודה לפני השקיעה.
• עם כניסת הצום חולצים את נעלי העור ונועלים נעליים שאינם עשויים עור.

  כאשר ט' באב חל ביום ראשון, אסור – לפני צאת השבת – להכין את נעלי תשעה באב ו/או את ספר 'איכה' וה'קינות', וכן אין להביאן לבית-הכנסת עד צאת השבת וכמו-כן אסור לפשוט בגדי שבת או לחלוץ נעליים, משום הכנה משבת לחול. החולץ נעליו בביתו, לאחר צאת השבת, לפני לכתו לבית-הכנסת, וכן אם מחליף את בגדיו בביתו, יאמר תחילה "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ויברך לבני-ביתו 'בורא מאורי האש', אבל אין עושים הבדלה עד מוצאי ט' באב (יום א' בלילה).

• אחר תפילת ערבית של ליל תשעה באב קוראים את מגילת "איכה" וקינות.
• מכניסת הצום ועד צהרי יום תשעה באב אין יושבים על כסאות רגילים, אלא על שרפרף או על הארץ. כמו"כ יש לאדם להצטער בענין משכבו, שאם רגיל לישון עם שתי כריות יישן באחת. ויש נוהגין לישון על הארץ.

יום תשעה באב:

• בתשעה באב חלים כל העינויים הנוהגים ביום הכיפורים: איסור אכילה ושתייה; איסור רחצה וסיכה; איסור נעילת הסנדל (נעליים או סנדלים עשויים עור) ואיסור קיום יחסי אישות.
• בבוקר נוטלים ידיים עד קשרי האצבעות בלבד.
• בתפילת שחרית אין מניחים תפילין, משום שתפילין נקראים פאר. גם לא מתעטפים בטלית גדולה. קורים בתורה ואומרים הפטרה. אחר-כך קינות. לא אומרים שיר של יום ולא 'פיטום הקטורת'. ראוי שכל אחד יקרא אחר-כך מגילת איכה לעצמו.
• אין אומרים תחנון בתשעה באב.
• אין עושים מלאכה שסובלת דיחוי, וכן לא משא ומתן, עד צהרי תשעה באב. את סעודת הערב מכינים גם-כן רק אחר הצהרים.
• לתפילת מנחה מניחים טלית ותפילין בברכות. אומרים שלוש הפרשיות של 'שמע'; שיר של יום ושאר הקטעים שחסרו בתפילת הבוקר. אף תפילת מנחה בטלית ותפילין.
• על לימוד התורה נאמר "פקודי ה' ישרים משמחי לב". לפיכך מותר ללמוד רק עניינים המעציבים את הלב, עניינים השייכים ליום זה וענייני אבלות. ראה פרטים בשולחן-ערוך.

• יש להקדים את תפילת ערבית ולקיימה מיד אחר צאת-הכוכבים, שלא להכביד על הציבור. יש המתחילים אותה מוקדם מהרגיל, כך שתסתיים בסיום התענית (במקרה כזה יש לחזור על כל קריאת-שמע אחרי צאת הכוכבים). יש להתפלל ערבית בנחת ולא בחיפזון.
• אחר צאת הכוכבים נוטלים ידיים עד סיום כף היד, ורבים נוהגים ליטול ידיים שלוש פעמים לסירוגין, מכיוון שבשחרית לא נטלו אלא עד קשרי האצבעות. כמו-כן יש לרחוץ את הפנים ולשטוף את הפה.
• אחרי ערבית נוהגים לקדש את הלבנה בציבור, ולמנהג אשכנז ובעלז ממתינים למוצאי שבת-נחמו. לפני-כן יש (לטעום משהו אם אפשר, וכן) לנעול נעלי-עור. יש מברכים אז גם 'שעשה לי כל צורכי', אבל לפי הבן-איש-חי ומנהג חב"ד אין לברך זאת.
   
  כאשר ט' באב חל ביום ראשון, אחרי שנוטלים ידיים, כאמור, עושים 'הבדלה' (מאחר ועדיין לא עשינו 'הבדלה'), אך אין מברכים על הבשמים ולא ברכת האש.
• בשעת החורבן, בתשעה באב לעת-ערב, הוצתה האש בבית-המקדש, והוא נשרף כל יום עשרה באב. לכן נהגו האשכנזים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין ולהימנע מברכת 'שהחיינו' בליל וביום עשרה באב, עד חצות היום. כשעושים סעודת ברית מילה או פדיון הבן במוצאי תשעה-באב, מותר להזמין כמה אנשים שרוצים, וכולם מותרים אז בבשר ויין.
• במוצאי תשעה באב שחל בליל שישי, במקום הצורך יש להתיר להסתפר ולכבס בגדים לכבוד שבת (בלבד) גם בלילה, ומעלות השחר מותר כל זה (וכן להתרחץ ולהסתפר) ברווח לכבוד שבת. יש מתירים לטעום בשר בבישול לכבוד שבת גם לפני חצות היום. אך יש להימנע מללבוש בגד מכובס עד חצות אם אין בכך צורך.
• תספורת-מצווה לילד שהגיע היום לגיל שלוש, במקום שנוהגים להכניסו ל'חדר' רק לאחריה, יש מתירים לעשותה לפני חצות היום. אבל אם אין מקפידים בזה, יכניסוהו לחדר בו-ביום, ויעשו את התספורת במוצאי שבת.

הלכות לתשעה באב שחל ביום חמישי
בהתייחס לענינים הקשורים להכנה לשבת ביום שישי – י' באב: