שם המשחק היום הוא גלובליזציה. גבולות פתוחים, שמיים משותפים, כלכלה עולמית משותפת, שיתוף פעולה מדעי, שיתוף פעולה בכל שטח אפשרי. דומה כי התחרות היחידה שנותרה היא התחרות על כיסו של הצרכן: מי יספק לו מוצרים טובים וזולים יותר.
ארצות שעד לא מזמן נחשבו נחשלות ונראו כמי שהקדמה פסחה עליהן, כמו הודו, סין וברזיל – הן דוגמאות בולטות לגלובליזציה. היום ניתן למצוא את חותמן מוטבע בהייטק, תעשיה ובנקאות עולמית, ואי אפשר עוד להתעלם מהן. ומן הצד השני – מדינות שנראו כמולכות בכיפה, מקבלות היום פרופורציות אחרות (ראה קריסת הכלכלה בארה"ב). התהליך הולך ומואץ מיום ליום, וקשה לזכור היום ולהאמין שממש לא מזמן זה לא היה ככה, בכלל לא.
לא רבים נותנים את הדעת לסיבה העומדת מאחרי כל זה. נהנים מהמצב וממשיכים לשאוף ליתרונות הנוספים שיביא. אך מי שמחפש את משמעותם של דברים – ימצא אותה (כמו את המשמעות לכל דבר) במקורות היהדות:
התורה הבטיחה כי עתידה להגיע אל העולם תקופה שכמותה לא היתה בו. קשה מאוד לקלוט את מה שיתרחש אז, כי זהו מצב שלא שרר עדיין מעולם ואין למה לדמות אותו. לכן כאשר מתאר הרמב"ם תקופה זו, הוא פותח בתיאור שולל של מושגים מוכרים לנו: "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות" – ורק לאחר מכן הוא עובר לתיאור של מה שכן יהיה: שפע כלכלי וצדק חברתי מוחלט.
אין ספק, כי התקופה בה אנו חיים כעת מהווה הכשרה כלל עולמית לקראת אותה תקופה מופלאה – תקופת הגאולה השלמה. הפיוס וההתקרבות המדהימה שחלה בין עמים שעד לא מכבר נלחמו זה בזה עד חרמה, אינה אלא הכנה לרגע בו יתגלה המשיח, שיהיה משכמו ומעלה מכולם, ומכוח השפעתו יהפכו העמים כולם למציאות אחת, שמטרתה המוצהרת: עבודת השם נכונה, אמיתית ומשותפת.
בחג הסוכות היו מקריבים בבית המקדש שבעים פרים כנגד שבעים אומות העולם. בכתבי קבלה וחסידות מוסבר, כי קרבנות אלו קידמו אצל אומות העולם תהליך של הפרדה בין הטוב והרע. כאשר מופרד הרע מהטוב, מאבד הרע את יכולת הקיום שלו והטוב זוכה לבלעדיות נצחית.
כעת, אנו נמצאים בסיומו של תהליך הפרדת הרע מהטוב. אצל אומות העולם ובעולם כולו. עוד מעט קט יתגלה הרבי מליובאוויטש , והגויים שיזכו להישאר בתקופת הגאולה יסייעו לעבודת השם של עם ישראל. וכמו שנאמר (צפניה ג, ט): "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם השם ולעבדו שכם אחד".
התוכן באדיבות:
'הגאולה מעניין ועכשווי'
© כל הזכויות שמורות
