חוקרים רבים ניסו למצוא סיבות לתופעה המדאיגה, כי לאחר החגים מספר הזוגות המבקשים להתגרש, עולה. אולי זה קשור למריבות שבחגים? לאורחים הרבים שמגיעים? לארוחות הרבות שמבלים יחד? תאוריות והשערות רבות נאספות סביב נושא זה.
עם זאת הסיבה למען האמת, איננה חשובה כל כך. מה שחשוב באמת הוא כיצד להפוך את החגים לחגיגה אמתית לזוגיות ולמשפחה.
הזוגיות חשובה מכולם
לא פעם יוצא לשמוע על מריבות רבות שהתרחשו דווקא במהלך החג. האישה הרגישה שהגבר אינו מסייע, הגבר הרגיש שהאישה עסוקה עם האורחים ועצבנית עליו… ובכלל החמות עם הדודה, והסבתא עם הגיסה- חגיגה משפחתית שעולה לנו לעיתים במריבות שונות ומשונות.
בכדי להצליח בעז"ה להתמודד עם כל אלו, עקרון אחד בסיסי אנו מוכרחים לזכור: הזוגיות- חשובה מכולם. לא משנה כמה אורחים באים, לא משנה מה אמרה הבת דודה, לא משנה אם העוף יצא טעים או מלוח, הקשר הטוב עם בן או בת זוגי יותר חשוב מהכל. לאורך החג קל מאוד להתבלבל ולהרגיש כי מה שחשוב עכשיו זה לפנק את האורחים, לבלות עם הנכדים, להצדיק את דעתה של הדודה, או לישון ולישון… אך חשוב ועיקרי לא לשכוח, שגם בחג הזוגיות שלכם צריכה לקבל את תשומת הלב שלה. ואולי אף יותר מתמיד.
דווקא מכיוון שהרגישות בחגים עולה, המפגשים המשפחתיים והחופש של כולם מציב בפנינו התמודדויות מגוונות יותר, כך גם עולה הצורך להרחיב ולהגדיל את הזמן השקט והפרטי- הזוגי. צורך זה מתחיל בהקדשת זמן פשוטה עבורנו בלבד. לשוחח על היום שעבר, להתעניין זה ברגשותיו של זה, אולי גם לעשות משהו כיף ומגבש- לנו בלבד.
מעבר לכך, כיוון שהזוגית מאותגרת יותר בימים אלו, חשוב למלא זה את זה, להעניק ולתת קצת מעבר להשקעה הרגילה. מתנה לכבוד החג, פרגון הדדי, הצעת עזרה, סמסים משמחים, הבעת אכפתיות או כל דבר אחר שימלא, יחזק ויקרב.
ובאופן כללי התודעה שצריכה ללוות אותנו במהלך החג היא- שלבן או בת זוגי יהיה חג נעים. שלנו כזוג יהיה טוב ושמח ביחד. כאשר זו המחשבה שמלווה אותנו, הסיכוי להגיע למריבות או "פיצוצים" פוחת. ולהפך, היכולת להפוך את החגים לחגיגה אמתית- עולה וגובר.
ענין נוסף שמתגבר בחג הוא, הישיבה המשפחתית סביב שולחן החג. הדיונים שנוצרים, ובמקרים הפחות נעימים גם הוויכוחים והמריבות. אישה אחד סיפרה לי במתח רב, כי היא מחכה לעבור כבר את החג הזה: "כשגיסתי מגיעה, זה תמיד סיבה למריבה! ואני שונאת את המריבות סביב שלחן החג". לכן חשוב להתכונן גם לכך, ולתכנן מראש איך להגיב, או איך לא להגיב, מה לומר וממה להימנע. אם בעלך למשל לא אוהב את הוויכוחים הללו, נסי לעצור אותם, או לפחות על תשתתפי בהם. או אם אשתך נפגעת כאשר אתה מצדיק ברבים את דעתה של הגיסה ולא את דעתה שלה, עדיף פשוט שלא תתערב בדיון מאשר שאשתך תעלב.
ולסיכום נזכיר ענין נוסף וחשוב לא פחות. לדעת לעיתים להבליג, לשחרר, ולקחת את הדברים קצת יותר בקלות. חבל להרוס את כל החג רק כי הבן דוד אמר מילה לא במקום. וכן מעציב מאוד להגיע למצב שבו בעקבות ריב קטן כל החג אנחנו לא מדברים… אז נכון שנדרש מאתנו להגביר את הרגישות ההדדית, וגם לדעת לבקש סליחה, אך עבודה לא פחות חשובה (ואולי אף יותר קשה!) היא להצליח לסלוח. להמשיך הלאה. ולשמוח.
ואם כבר נוצרה האי נעימות… בבקשה אל תמשכו זאת לאורך כל החג. תעצרו זאת.
נסו לשוחח על כך. נסו לפייס. נסו ללבן את הדברים, בכדי שכבר מחר יתחיל אצלכם יום חדש, עם קרבה חדשה, סיכוי חדש, ואהבה חדשה. אל תוותרו על חג- שמח.
חג שמח!!
