בפסח אנו עוסקים לא מעט בנושא החרות. גם בחיים האישיים שלנו לא פעם אנו מתעסקים בעניין החופש, הבחירה והמרחב שניתן לנו. אך לפני כן חשב שנבין- מהי חרות?
חרות היא קודם כל יציאה מעבדות. כאשר איננו עבדים למישהו אחר, למשהו אחר, כאשר אנו משוחררים לבחור, להרגיש ולעשות. איננו עבדים לאדם אחר, לתרבות, ל"מה יגידו" או לכל דבר אחר- אנו משוחררים לבחור, להחליט ולהתפתח- זוהי חירות.
לכל אחד מאתנו ישנו רצון פנימי מהותי להתקדם, לצמוח, לפרוח, ולהתפתח בדרך הישרה והטובה. מאידך ישנם מקומות פנימיים בנפשנו אשר כובלים אותנו לעיתים, מגבילים אותנו, או אף מצמצמים את יכולת הבחירה, הצמיחה וההתפתחות. מהמקומות הללו אנו רוצים ושואפים לצאת ולהשתחרר.
יש לדוגמה שהביישנות שלנו כובלת אותו להתנהגות מסוימות, או אולי החוסר בטחון אינו מאפשר לנו להיות מי שאנחנו. יש פעמים בהם עניינים שונים מהעבר מעיבים עלינו או אולי אנשים מסוימים שלידם אנו מרגישים כי איננו בני חורין.
לכל אדם ישנם המייצרים הפרטיים שלו, שהיה רוצה להשתחרר מהם. זה יכול להיות קנאה, או עצבות, קשיים מהעבר, כעס או כל דבר אחר. כולנו רוצים להיות בני חורין שלמים, מתפתחים ואמתיים.
אם כך, כיצד עושים זאת? איך יוצאים ממצרים הפרטי שלי?
ראשית כל- צריך לזהות שאני במצרים. שאני במקום לא טוב. שאני רחוק מעצמי, רחוק מהאמת. לזהות שיש כאן משהו שכובל אותי או מצמצם את יכולת הבחירה והצמיחה שלי.
ברגע שאנו מבחינים בכך, אנו מאפשרים לעצמנו לשמוע ולהכיר את הקולות הפנימיים או החיצוניים שמנסים לעזור ביציאה בחוצה. מבלי שנזהה שאנו במיצר לא נוכל גם לזהות את דרכי היציאה שעומדות בפנינו.
שנית- האמונה שאפשר לצאת. כשאני מזהה את המקום הפרטי בו אני תקוע, אך מתקשה להאמין שאי פעם אצא משם, סביר כי יהיה לי קשה לצאת. אך ברגע שאני מחזק את האמונה שבעזרת השם היציאה הזו אפשרית, שאני מסוגל ויכול- אמונה זו כבר פותחת ומרחיבה את הסיכוי שלי ליציאה. האמונה בה' וגם האמון שלי בעצמי, ביכולת שלי להשתחרר, להצליח ולהתקדם הם כלים עיקריים ומשמעותיים מאוד ליציאה שלנו.
שלישית- שימוש בכוח הדמיון. לדמיון ישנו השפעה רבה על התפיסות הפנימיות שלנו. מתוך כך, כדאי לנצל ולהשתמש בכוח זה על מנת להצליח בעז"ה להשתחרר ולצאת לגאולה האישית שלי.
נסו לעצום את עיניכם ולדמיין את עצמכם במקום של המשוחרר עליו אתם חולמים. דמיינו שכבר יצאתם ממצרים הפרטית שלך. תתחברו לרגשות, למחשבות וגם לגוף. נסו לחוש, אפילו לכמה רגעים, שבנקודה זו- את/ה כבר בן חורין אמתית. החזרה על הדמיון הזה, על תחושת החרות האישית, מחזקת ומשרישה תחושה זו בתוכנו, עד שבעזרת ה' זה יהפוך לחלק אמיתי מאיתנו.
לשחרר את העבר
אנשים רבים טוענים כי הדבר שתוקע, מגביל או כובל אותם יותר מכל הינו- העבר שלהם. חוויות שונות שעבו בחייהם אשר אינם מאפשרים להם להיות בני חורין אמתיים.
חוויות כואבות מהעבר אכן יכולות להשפיע עלינו ועל הבחירות השונות שאנו עושות במהלך החיים. עם זאת, אחת הדרכים להתמודד ולצמוח מחוויה קשה היה דווקא, שינוי הפרשנות.
כל חוויה שאנו חווים נתונה לפרשנות שונה. יכולים להיות למשל כמה אנשים שיחוו את אותה המציאות אך כל אחד מהם יפרש אותה באופן אישי בהתאם לתפיסות שלו, ולאישיותו.
מעבר לכך- פרשנות היא דבר המשתנה עם החיים.
כבוגרים אנו יכולים להבין לעיתים, כי דווקא אותה חוויה קשה הייתה זו שבנתה אותנו, והפכה אותנו למי שהננו כיום. לא פעם (לרוב בטווח של שנים) ניתן לראות כיצד אירוע לא קל שחווינו חיזק ובנה את אישיותנו.
חודש ניסן הוא חודש המבשר גאולה- כללית ואישית. חודש זה הוא הזדמנות עבורנו לנסות ולחדש את הפרשנות שלנו. להתבונן אחורה ולראות כיצד גדלנו, מה למדנו, וממה.
בכדי להפנים זאת, ננסה לחשוב על חוויה שהכאיבה לנו מעט בעברנו. נזכר בה וננסה להתבונן עליה מזווית אחרת. נחשוב האם ומה הרווחנו מאותה חוויה? מה הפקנו? במה התפתחנו? איך צמחנו או למדנו מתוך כך?
לא תמיד זה קל להתבונן על חוויות קשות מזווית זו. לעיתים זה ענין של שלבים ומוכנות. אך דווקא כעת בחודש ניסן המסמל אמונה וגאולה- זה זמן מצוין להתאמן ולחזק את העין המאמינה שבנו, את הפרשנות החיובית המאפשרת לנו לשחרר, להתחזק, ולהגדיל את הטוב שבתוכנו ובחיינו.
ומה דעתך? כיצד ניתן לשחרר ולהגדיל את החופש הפנימי בתוכי? נשמח לשמוע תגובות ומחשבות…
