כדי שנצליח במעשינו במשך כל השנה, לא די להצטייד ביראת-שמים ובהחלטות טובות אותן קיבלנו בראש השנה וביום הכיפורים.. חיילים יוצאים לקרב ובפיהם שיר-ניצחון, מלאי שמחה והתרוממות-רוח. עלינו למלא את עצמנו במאגרים של שמחה, אהבת-ישראל ואהבת ה' שנשאב בימי חג הסוכות ושמחת תורה
שבעה 'אושפיזין' (אורחים) נאמנים יורדים מגן-העדן היישר לסוכה, וכך המקיים מצוות ישיבה בסוכה זוכה לגילוי פני ה'שכינה'..
ארבעת המינים מסמלים ארבע קבוצות בעם ישראל. האתרוג יש בו טעם ובנוסף לכך הוא בעל ריח טוב. לכן הוא רומז לאותם יהודים שיש בהם תורה והם גם בעלי מעשים טובים. לעומתו הלולב, בפריו (התמר) יש טעם אך אין בו ריח. והוא מסמל את תלמידי החכמים העוסקים כל היום בלימוד התורה ולכן אין להם הזדמנויות רבות לעשיית מעשים טובים.. אם-כן, מדוע אנו מברכים דווקא על הלולב?
רק כאשר כל המינים הללו יהיו חבוקים ומאוחדים – תוכל לגשת אל הבורא ולקיים את המצווה
בירכנו 'לישב בסוכה' ואכלנו מנות-קרב מחוממות. השירה החלה מיד וסחפה את כל החיילים, שישבו מקופלים על הרצפה
הרב אורי זוהר הנחה תוכנית אירוח בערוץ הראשון ובה ניסה לגשר על הפער בין אנשים שומרי תורה ומצוות לאנשים שאינם כאלו לעת-עתה. באחת התוכניות, אירח הרב זוהר
בעת בה הנכם בוחרים אתרוג זכרו כי האתרוג האמיתי הינו ילדכם, הוא הזקוק לשימת לב ראויה, הוא זה שיש לעוטפו באריג נעים ומלטף של אהבת אין קץ.
כיצד נוטלים לולב? מה מברכים? בואו ונעבור יחד צעד אחר צעד כיצד לאחוז את הלולב והאתרוג, מה מברכים ואיך מנענעים
החומר גלם ממנו מרכיבים את הסוכה הוא לכאורה לא עוד דבר שיש להקדיש לו שימת לב עודפת. אולם לא כך הם פני הדברים
"מה קורה כאן?!" ליבו של מענדל החסיר פעימה: בתוך הקופסה התגלגלו בלי שמץ של הוד והדר כעשרים אתרוגים פשוטים…
