עוד יום במכרה…
הכורה האחרון שפגשתי היה דמות נחמדה מתוך משחק מחשב ישן נושן שכיכב בתקופת ילדותי. מעבר לכך לא יצא לי לפגוש כורים באופן אישי..
הכורה האחרון שפגשתי היה דמות נחמדה מתוך משחק מחשב ישן נושן שכיכב בתקופת ילדותי. מעבר לכך לא יצא לי לפגוש כורים באופן אישי..
גדודים של מתעמלים מציפים את המדרכה הצרה. "אבא", שואלת ביתי, "לאן כל האנשים האלו הולכים"?
אזהרה! סוללה חלשה! נא להחליף או לטעון … כעת, אין לך מושג מהו האירוע, איפה הוא מתקיים, היכן אתה נמצא ואיך אתה מגיע.
גם מי שאינו מפחד מחושך יסכים איתי שלטפס בחדר מדרגות חשוך עם ארבע ילדות קטנות זאת לא בדיוק חוויה גדולה…
לראשונה בחיי הייתי מעורב בתאונת דרכים. הרכב בו הייתי לבדי (למזלי) זכה לתואר המכובד הנקרא בעברית צחה "טוטאל לוס"…
יום הולדת? = בלונים, ליצן, שקיות ממתקים ו…ילדים. עבורנו המבוגרים המשפט "עוד שנה ועוד שנה" קצת משבית את השמחה – אז מה יש לחגוג?
במצב הנוכחי של מחירי הדלק לא ירחק היום בו נתקל במודעות למכירת רכב, המציעות "רכב יד שנייה במצב מצוין + טסט לשנה + מיכל דלק מלא"…
מסתבר שיש משהו בעצם המושג אשראי שקוסם לנו, וזו העובדה שהוא כמעט היחיד (חוץ מאשר אנו עצמנו) שלא מעריך אותנו לפי שוויינו הנוכחי, לפי מה שיש לנו כעת, כאן ועכשיו. האשראי הוא היחידי שמעריך אותנו לפי הפוטנציאל שיש בנו, לפי מה שאנחנו מסוגלים להשיג… וזה, זה מחמיא לנו מאוד
אבל מה לעשות, אנחנו בני אדם קטנים וקצרי רואי, וככאלו אנו מסרבים להכיר אפילו בסיכון החמור ביותר אם לא ניתן לראות את השפעתו המיידית
חג הפורים על שלל תחפושותיו נועד להזכיר לנו שכל ההתפלגויות, המחלוקות, המגזרים והעדות, אלו שכל כך חוצצים ומפרידים בינינו, אלו רק תחפושות. אם רק נדע להתעלם מהן, נגלה את זהותנו האמיתית..
