חינוך

מזווית עינו רואה את ילדיו ההולכים אל פינותיהם כדי שלא להכביד על האב העייף ששב אל פינתו בפנימיית המשפחה…

ילד שגדל בבית עם אהבה,שמרגיש ויודע שאוהבים אותו יגדל עם בטחון חוסן גם וכוח להתמודד עם אתגרים בחיים!

אלו מכריזים: אין גבול לנדיבות לבו, "אין עליו". ואלו לוחשים: עזבו אותו, זהו הפראייר השכונתי ♦ מה דעתכם?

מראה מושך, אישיות מעניינת, אינטליגנציה וכשרון – לכל אלה יש משקל מסוים והם עשויים להוות גורם משיכה בין שני אנשים – אולם הטוּב הוא זה שמעורר את האהבה

"כבר זמן רב שאני שם לב, שהרצאות זה לא מספיק, אם רוצים באמת לעזור לאנשים להתקדם, להשתפר, לעלות במדרגות הקדושה בכל תחומי החיים, חייבים סדנא, חייבים קורס עם ליווי צמוד, משהו שיטתי ועקבי".

נתינה מעבר מתוך בחירה אישית וערכית, אינה ’פראייריות’! אדרבא, היא מגיעה מאבירות לב, עוצמה פנימית והבנה מעמיקה על חשיבותה של נתינה וחסד..

הנה הגיע הרגע ואנחנו כבר "אחרי החגים". השגרה נכנסה בעוצמתה וכל אחד מאתנו נדרש לחזור במהירות אל דרישות היומיום. ברכת "חורף טוב" מתחילה להישמע, ולעיתים נדמה כי אנו מצפים לגשם שיבוא וישטוף את שאריות החגים…

הכי קל לנו לראות את הגיבנת של הזולת, אנו מלאי עצות ופתרונות לכל קושי, מוכנים אף בהתנדבות ליישר את עקמימותו…

הילד מתלונן על אי רצונו ללכת לבית הספר, בטענה שהמחנך "לא אוהב אותו"… השיחות עם המחנך לא הועילו. האם להעבירו לבית ספר אחר או לנסות לשקם את יחסיו עם המורה והמנהל

התופעה המצערת של שכחת ילדים ברכב מכניסה אותנו לחרדה.. הרי ההורים האלו הם הואים מדהימים, מסורים ואוהבים. ואם זה קרה להם, למה שזה לא יקרה לי?