היתום

בבית מדרשו של היהודי הקדוש מפשיסחה… "אכן הקושיה גדולה מאוד. הרב יבאר לנו את פירוקה בהקדם"..

הרעב מציק לי מאוד.. מה אעשה? הרבי יוסיף להגות בסוגיה עוד זמן רב. אולי אמהר לבית אימי להשקיט את רעבוני?

אני מקווה שאספיק לאכול ולחזור.. הנה, הגעתי הביתה.. רק להשביע את רעבוני. "אוהו, אני שמחה לראותך בני.."

כן. לא קל להיות אשה אלמנה.. אני זקוקה לעיתים קרובות לעזרתך.. "רגע, מה אני עושה? מסכנה אמי, כמה קשה לה"…

לשם מה אני לומד? האם אני ממהר לבית המדרש רק על מנת ללמוד ולדעת? וכי מה זה יוסיף לי אם לא אקיים?

הנה, אמא, השחת שביקשת. אנא, מחלי לי על שלא מלאתי את בקשתך מיד.. אזדרז לבית המדרש. כעת מחשבתי רגועה..

הוא צעד בשקט לעבר מקומו, אך מיד שנכנס פקח הרב את עיניו ואמר: "אמור לי, האם ידוע לך מי מלווה אותך כעת?

על איזה מלווה הרב מדבר? "אמור נא. איזו מצוה חשובה קיימת זה עתה, שבזכותה בא עימך מלוה כה נכבד?"

אכן, ברור כשמש מדוע זכה תלמידי לליוויו של הצדיק מעולם האמת. הרי הצדיק אביי היה יתום מאביו ואמו