מעשה שהיה

הרב פתח את המזוזה בחן אותה מכל פינותיה והעביר מבטו אל מר סגל העומד מולו. "ידידי היקר" – אמר – "אתה והמזוזה שלך מתאימים זה לזה להפליא. לשניכם אותה מחלה, שניכם חולי לב…"

הרופאים המומחים היו בהלם מוחלט. הד"ר מיקלד אמר לי: "תגיד תודה גדולה לאלוקיך שעשה לך נס שטרם נתקלתי בשכמותו". וממש כמו אצל אברהם אבינו, שהקב"ה עשה נס מיוחד כדי למנוע לזות-שפתיים של ’ליצני הדור’, נולד לנו בן הדומה לי כשתי טיפות מים..

אמנם שתי המשפחות שבאו בברית הנישואין היו מהמשפחות המכובדות והידועות בעיר, אך לא זו הייתה סיבת ההתרגשות. הסיבה הייתה רמוזה בכינוי שנתנו התושבים לאירוע – "חתונה של אהבת-ישראל".

"הרבי שואל מה שלום אחותך?'", מסר המזכיר. השאלה הפתיעה אותו. רק לפני כמה שעות עזב את ג'יברלטר, ועד אותו זמן הכול במשפחתו התנהל למישרין

בטרם נסע לביתו, אמר לו: "זכור את הבטחתי מאז. אני חייב לך. אם יום אחד תזדקק לעזרתי, אל תהסס לפנות אליי…"

הרבנית פריידה חייכה. היא הכירה היטב את להיטותו של אחיה לדברי החסידות של אביהם הגדול. רדיפתו של רבי דובער אחרי כל הגה של תורה חסידית שיצא מפיו אביו הייתה שם-דבר.. • סיפור לשבת

צוות הרופאים ברר את מילותיו בזהירות: "מעט מאוד חולים נחלצו ממצב מתקדם וחמור כל-כך של המחלה". במילים אלה ביקשו לרמוז כי למעשה אפסה כל תקווה

ביד רוטטת, כשמחשבותיו מתרוצצות בבהילות ומגיעות עד לגרוע ביותר, החל כותב את מכתבו. "כבר אינני יודע מה לחשוב" – היו המלים בהן סיים את מכתבו

לפני שנולד, חלתה אמו במחלה קשה. הם פנו לרופאים והללו קבעו כי עליה לעבור ניתוח, שבעקבותיו יאבדו סיכוייה ללדת ילדים.

על-אף שמעולם לא ניפגשו, לרבי מליובאוויטש ול'באבא-סאלי' היתה הערכה הדדית גדולה. הרבי תמיד שמח לשמוע מפועליו של הבאבא סאלי. אפיזודות קצרות לרגל יום ההילולא של הצדיק, רבי ישראל אבוחצירה, ה"בבא סאלי" זצוק"ל.