על הפרק

לא החג הוא היעד והמטרה, אלא דווקא ימי החול הרגילים והאפורים. החג לא בא אלא להפיח רוח של קדושה והתעלות בתוך ימי החול והשגרה. המשימה האמיתית מתחילה עכשיו

בפשטות, היה המבול עונש על חטאי העולם. אולם תורת החסידות מגלה בו משמעויות עמוקות יותר, הקשורות להכנת העולם למתן-התורה ואף לגאולה העתידה.

כשנכנסים לתיבה – למסגרת של אמונה ובטחון – אפשר לעבור את המבול של צרות הגלות בשלום. אך אל לנו להסתפק בתיבה שלנו, אסור להישאר אדישים מול אסונו של הזולת..

הדאגה לזולת, הרצון לעזור גם לאדם בלתי-מוכר, המעורבות והאכפתיות – הם ממאפייניו המובהקים של האופי היהודי. מהו הגבול למעורבות בחיי הזולת?

אנחנו אוהבים להיות צודקים וגאים, לא חייבים דבר לאיש. עצם נכונותו של אדם לבוא לסליחות ולהרגיש שאינו בסדר – יש בה מידה רבה של היטהרות

ח"י באלול מכונה בעולמה של החסידות "יום הולדת שני המאורות הגדולים", היום שבו ירדו לעולם נשמותיהם הגדולות של הבעש"ט, מחולל שיטת החסידות ושל רבנו הזקן, בעל התניא, מייסד חסידות חב"ד.

אדם, אם נפגע פעם אחת וסלח, ואחר-כך פגעו בו שוב – יתקשה לסלוח שנית. אבל הקב"ה הוא אין-סופי, וגם מידת הסליחה והמחילה שלו אין-סופית

הרבה מאוד משאבים נפשיים וחומריים מושקעים בדברים רגעיים ובלתי-חשובים, הן בחיים האישיים והן בדברים שבין אדם לחברו. כשאנו מביטים לאחור, בפרספקטיבה של זמן, אנחנו תוהים איך ייחסנו חשיבות גדולה כל-כך לדברים קטנים ובלתי-חשובים בחיינו..

החסידות מפנה את המבט לעבר הצד החיובי שבכל דבר. לא שאין היא מודעת למגרעות ולצדדים שליליים, אלא שהיא מבקשת לעקור את הרע על-ידי הגברת הטוב ובעיקר במיקוד על העתיד ועל ההחלטות הטובות..

חיינו הקצרים מלאים התלבטויות בין טוב לרע, ואנו עדים לתופעה מעניינת: פעמים נדמה שרעיון או מעשה הוא טוב מאין כמוהו אולם לפתע אנו מגלים שיש לו גם מתנגדים הרוצים להרע • הפתרון – מפתיע