על הפרק

בעולם המהיר של היום קשה להבין זאת. אנו חיים בדור שבו אין דבר ישן יותר מהעיתון של אתמול. דברים שהרעישו עולמות אך לפני שבוע, כבר שייכים למחלקת המחקר של ההיסטוריה.

קורח, מסמל דמות מעוררת פרובוקציה שניהלה מחלוקת עם צדיק הדור, משה רבנו. אולם, עיון נוסף בפרשייה זו מגלה, שקרח לכאורה ביקש 'אחדות'! מה בעצם טען

שיעור מאלף נוכל ללמוד מפרשת המרגלים ומחלוקת קורח. יש הטוענים שהעיקר הוא הלב היהודי והאמונה, ויש החושבים שהעיקר לקיים מצוות ולא משנה הכוונה. עלינו לדעת כי שני הדברים מהווים יחד את תכלית המטרה : כשם שיש להתמיד בקיום המצוות במעשה בפועל, כך יש לדאוג שהמעשים יהיו זכים וטהורים, כי "מצוה בלא כונה כגוף בלא נשמה".

שמאל, ימין, קואליציה, אופוזיציה, מפלגות ורסיסי מפלגות. דומה שאין גבול ליכולת הפירוד והמחלוקת. לרבים יש תחושה שהתופעה בולטת דווקא בעם היהודי, כמו סיפור הבדיחה שפגישת שני יהודים גוררת אחריה שלוש דעות.. האם נוכל להגיע אי-פעם לתחושה ומצב דומה, לאחדות כל הפלגים והזרמים בעם ישראל? האם יש סיכוי שכל הקצוות יתאחדו ויהפכו לגוש אחד?

יהודי אינו יכול להסתפק בלהיות 'אדם טוב'; עליו להיות גם 'יהודי טוב'. יהודי נדרש למלא את ייעודו כחלק מ"ממלכת כוהנים". גם חיי היום-יום שלו צריכים להיות רוויים קדושה והתעלות רוחנית. זה ייעודנו וזו הזכות הגדולה שניתנה לנו

תלמידי ישיבות, המספרים על לימודיהם לאנשים שאינם קרובים כל-כך לעולם התורה, רגילים לשמוע את השאלה: "אז אתה תהיה רב?". אחרים שואלים על התעודה שמקבלים אחרי

מפקד האוכלוסין בפרשת השבוע מבטא את האהבה והחיבה של בורא עולם לבני-ישראל, כאותו אדם הסופר כל העת את אוצרותיו מפאת יוקר חשיבותם.. וכאן הבן שואל: וכי הוא, הכל יכול, אינו יודע את מספרם? ואם כבר – מדוע נמנו רק אלו שהיו בני עשרים ומעלה?

כולם מדברים על "אחדות", כולם רוצים "אחדות" , כולם מתפללים שתהיה "אחדות" – בעם ישראל, אהבה שבין אדם לזולתו, התחשבות בשני והבנה והשתתפות בצער. זה האידיאל, אתה שומע זאת ממושבניק מזוקן ומנהג האוטובוס, מפקידי הבנק ועד עקרות הבית. כולם, קטון כגדול, צועקים ומשוועים לאחדות – אך זו ממאנת לבא. רבים הם השואלים למה? איך אפשר להביא אחדות לעם ישראל?!

צריך להתנגד במלוא התוקף למעשים שגויים, להשקפות פסולות, אך אסור בשום פנים ואופן להפוך זאת לשנאה אישית כלפי אישים או ציבורים

הילולת ל"ג בעומר. איזה חג זה? המילה "הילולא" משמעותה – שמחה. מה ליום פטירת צדיק ולשמחה? בקבלה מוסבר, כי ביום הפטירה מתקבצים כל מעשיו ותורתו, עבודתו הרוחנית של הצדיק, שמגיע אז לשלימות, וזה משפיע בעולם. השמחה הזו נוגעת לכל מי שקשור לרשב"י. וזה כולם, כי רשב"י קשר את עצמו לכולם באהבה שלו, ולכן החג הזה הוא יום של שמחה גדולה..